<h1>ראבי"ה סימן תרפ"ד</h1>
<h2>דף לח.</h2>
מי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' עד שכל היום כשר. סלקא שמעתא דביום טוב ראשון והוא דאורייתא מפסיק ואפילו איכא שהות ביום, ומיום טוב שני ואילך והוא מדרבנן וכן לתפלת המנחה לכתחלה לא יתחיל עד שיתפלל ועד שיטול, ואם שכח והתחיל לאכול אי איכא שהות אינו מפסיק, ואי ליכא שהות ביום מפסיק. ודיני הפסק בתפילה פירשתי בהלכות שבת [בפרק קמא]. ורבינו שב"ט כתב דלתפלה מפסיק אפילו איכא שהות, כמו לולב ביום טוב ראשון, דהא אמר רבי יוחנן בפרק קמא דשבת [י"א ע"א] דהא דתניא מפסיק לקריאת שמע ולא לתפלה הני מילי הראשונים שתורתם אומנתם אבל בדורות הללו דין תפלות כקריאת שמע וכלולב ביום טוב ראשון דאינן דאורייתא. והא דקשיא לן אהא מתניתין דמי שבא בדרך מסוף פרק תפלת השחר [ל' ע"א] פירשתי בברכות, ובמגילה [כ' ע"ב] נמי תנן שכל היום כשר ללולב.
